כפי שלמדנו במדריך לגדל ילדים מאושרים

הילד מבקש ממני חטיף או משהו אחר שאין לי לגביו עדיפות מסויימת לענות לא או לענות כן.

ואני עוצר שניה ומסתכל עליו וחושב מה לענות.

האם תמיד אני צריך להגיד לא?!

לפניכם הדרכה מאחד המחנכים מה לעשות:

בזמן כזה שאתה מסתכל על הילד ומחכה שניה,

תבדוק מול עצמך: האם אתה מסוגל עכשיו להגיד לא?

אם אתה מסוגל, תענה כן.

ואם אתה מרגיש שקשה לך עכשיו לסרב לבקשה, (כי הפרצוף שלו מידי חמוץ) תסרב לבקשה!!!

בעניין זה סיפר אחד המחנכים, שכך הוא נהג שנים ארוכות.

יום אחד פנה אליו בנו הגדול שהתחתן כבר, וביקש ממנו דבר מה.

והאבא כהרגלו חיכה קצת ואז ענה.

הבן שכבר הספיק לעסוק בעצמו בכללי החינוך ולהכיר גם את הכלל הזה, התפלא קצת על התנהגותו של אביו ושאל אותו: אבא על מי אתה עובד?

אני כבר לא ילד קטן, אני כבר מכיר את השיטה הזאת?

האבא ענה לו בשאלה: תגיד את האמת, כשחיכיתי ולא עניתי לך מיד, זה הזכיר לך שאני גם יכול לענות לא?

הודה הבן שאכן כן.

זה בדיוק מה שרציתי – הבהיר האבא.

לסיכום: הטקטיקה הזאת לחכות מעט לפני ההיענות לבקשה, עובדת גם במקרה שהמבקש מכיר את הטקטיקה. כי היא עדיין מזכירה לו את האפשרות לשמוע גם לא.